גילוי דעת · 25 בפברואר 2026
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת סופי בנושא הסכמה, שנה אחרי הטיוטה. הוא אינו יוצר חובה חדשה, והוא כן משנה את רף ההוכחה שלכם. כל מה שכתוב כאן נשען על המסמך עצמו, עם מספרי הסעיפים, כדי שתוכלו לבדוק אותי.
הממצא המרכזי
רוב העסקים בישראל מניחים שמדיניות פרטיות תקינה, שמפרטת מה נאסף ולאיזו מטרה, שקולה להסכמה. גילוי הדעת אומר את ההפך במפורש: עמידה בתנאי סעיף 11 היא דרישת המינימום לקיום חובת היידוע, ואין בה כדי להבטיח עמידה בדרישה להסכמה מדעת (סעיפים 25 ו-65).
ובנסיבות מסוימות החובה מוגברת: פערי כוח משמעותיים בין הצדדים, פעולה עם פוטנציאל לפגיעה קשה בפרטיות, או טכנולוגיה חדשה שהשלכות השימוש בה אינן ברורות דיין. שם צריך להציג את הנתונים המהותיים באופן בולט ופשוט, והיעדר פירוט מספיק עלול לפגוע בתוקף ההסכמה.
והנטל עליכם. סעיף 1 לחוק מטיל על מי שפגע בפרטיות בלי הסמכה בדין את הנטל לשכנע באופן פוזיטיבי שהפגיעה נעשתה בהסכמה (סעיף 6). אתם לא מתבקשים להראות שלא התנגדו, אלא להוכיח שהסכימו.
איפה זה נשבר
לכל אחת מהן יש מספר סעיף בגילוי הדעת, כדי שתוכלו לפתוח את המסמך ולראות בעצמכם.
סעיף 44
שתיקה של אדם, או היעדר מחאה מצדו על איסוף מידע עליו, אינם יכולים כשלעצמם ללמד על הסכמה תקפה. הם ילמדו על הסכמה רק כשיש נסיבות שמהן עולה שהאדם באמת התכוון להסכים, וגם אז צריך להוכיח שהייתה לו המודעות הנדרשת. המשמעות המעשית: תיבת סימון מסומנת מראש, או מדיניות שמניחה שמי שלא התנגד הסכים, אינן מייצרות הסכמה.
סעיף 46
מי שאסף מידע למטרה מסוימת אינו רשאי להשתמש בו למטרה אחרת בלי הסכמה חדשה. הרשות מדגימה את זה בסטודנטים שצולמו בשיעור בידיעתם, וכעבור שנים המצלם ביקש להשתמש בתמונה בקמפיין מסחרי. ההסכמה מכללא לצילום אינה מכסה את הפרסום, וצריך לחזור אליהם ולבקש הסכמה מפורשת למטרה החדשה.
סעיף 49
בחוזה אחיד, הסכמת לקוח לשימוש במידע עליו לצורך דיוור ישיר, כשזה אינו קשור לתכלית העסקה, צריכה להיות במתכונת Opt-in. כלומר האדם מבצע פעולה אקטיבית שמביעה הסכמה, ולא נדרש לבטל סימון קיים. זו נקודה שרוב טפסי ההרשמה בישראל נכשלים בה היום.
סעיף 30
שימוש בכלים עיצוביים ובטקטיקות אפלות, שנועדו להקשות על האדם להבין את משמעות הסכמתו או להשפיע על החלטתו באופן פסול, עלול להצביע על כך שההסכמה אינה מדעת ואינה משקפת רצון חופשי. הדוגמה שהרשות נותנת היא אפליקציית משחק לילדים שמקפיצה בקשת מיקום שוב ושוב ומקפיאה את המשחק עד שמסכימים.
סעיפים 35 ו-68
במצב שבו אדם כלל אינו יכול הלכה למעשה לסרב לפעולה הפוגעת בפרטיותו, קשה לראות בהסכמתו כזו שניתנה מרצון חופשי. הרשות מצביעה במיוחד על מצבים של פערי כוח, ובראשם יחסי עבודה. ככל שהפער גדול יותר, כך הנטל להוכיח שההסכמה תקפה כבד יותר.
סעיף 69
שינוי מהותי של תנאי השימוש במידע בלי לקבל הסכמה נוספת, מפורשת או מכללא, ייחשב שימוש במידע שלא על יסוד הסכמה מדעת ומרצון חופשי. עדכון שקט של מדיניות הפרטיות אינו מייצר הסכמה למה שהתחדש בה.
ההשלכה החדה
זו הנקודה שרוב הסיכומים על גילוי הדעת מדלגים עליה, והיא החשובה ביותר מבחינה עסקית. תיקון 13 הוסיף את סעיף 8(ד1), שאוסר על עיבוד מידע אישי במאגר אם המידע נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק. גילוי הדעת מבהיר שההוראה חלה על מידע שנאסף אגב פגיעה בפרטיות בלי הסכמה תקפה (סעיף 9).
כלומר השאלה אינה רק כמה יעלה לכם העבר, אלא אם מותר לכם להמשיך להשתמש במאגר שיש לכם היום.
ובקצה: איסוף ושימוש הפוגעים בפרטיות בלי הסכמה תקפה מהווים עוולה אזרחית ועשויים להוות עבירה פלילית, והרשות רשאית גם לסרב לרשום מאגר החייב ברישום, או להשהות ולבטל רישום קיים, שמשמעותו איסור על ניהול והחזקת המאגר (סעיף 78).
מה עושים עם זה
לעבור על כל טופס באתר ובמערכות ולחפש תיבות מסומנות מראש, ובעיקר כאלה שנוגעות לדיוור ישיר. שם הדרישה היא Opt-in ולא ביטול סימון.
לבדוק אם מידע שנאסף פעם למטרה אחת משמש היום למטרה אחרת. זה קורה כמעט תמיד, וכמעט תמיד בלי שמישהו החליט על זה.
לבחור לקוח אחד ולנסות להציג מה בדיוק הוצג לו כשהסכים ומתי. אם אין תשובה, אין תיעוד, והנטל הוא עליכם.
הבדיקה השלישית היא לרוב זו שנופלת, והיא כמעט תמיד בעיה של מערכת ולא של נוסח: אף אחד לא שמר מה הוצג ומתי. אם אתם רוצים לראות איפה החובה הזאת נפגשת עם המבנה של המאגר שלכם, זה עניין של רמת האבטחה ושל מי מחזיק את המידע עבורכם. התמונה המלאה של החובות נמצאת במדריך תיקון 13.
שאלות
לא בהכרח, וזו הנקודה המרכזית בגילוי הדעת. עמידה בתנאי סעיף 11 היא דרישת המינימום לקיום חובת היידוע, ואין בה כדי להבטיח עמידה בדרישה להסכמה מדעת. במצבים של פערי כוח, של פוטנציאל לפגיעה קשה, או של טכנולוגיה חדשה שהשלכותיה אינן ברורות, הרשות רואה בחובה חובה מוגברת, ודורשת להציג את הנתונים המהותיים באופן בולט ופשוט. היעדר פירוט מספיק עלול לפגוע בתוקף ההסכמה עצמה.
זו ההשלכה החדה ביותר, והיא הגיעה עם תיקון 13. סעיף 8(ד1) אוסר על עיבוד מידע אישי במאגר אם המידע נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק. גילוי הדעת מבהיר במפורש שההוראה חלה על מידע שנאסף אגב פגיעה בפרטיות בלי הסכמה תקפה, אלא אם יש הסמכה אחרת בדין. כלומר לא מדובר רק בקנס על העבר, אלא בשאלה אם מותר לכם להמשיך להשתמש במאגר.
עליכם. סעיף 1 לחוק קובע שלא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו, ומשמעות ההוראה היא שעל מי שפגע בפרטיות בלי הסמכה בדין מוטל הנטל לשכנע באופן פוזיטיבי שהפגיעה נעשתה בהסכמה. זו הסיבה שתיעוד ההסכמה אינו בירוקרטיה אלא ההגנה עצמה.
תקפה, אבל טעונה הוכחה. הרשות ממליצה לתעד אותה באמצעים הניתנים להצגה, ובמיוחד כשמדובר במידע רגיש או בנסיבות של פערי כוח בין הצדדים. בפועל, הסכמה שלא תועדה היא הסכמה שתתקשו להוכיח ביום שיבקשו ממכם.
גילוי הדעת מכיר בזכות לחזור מהסכמה, במיוחד במקרים של פגיעה קשה בפרטיות. חזרה מהסכמה אינה פוגעת בחוקיות האיסוף והשימוש שקדמו לה, כל עוד הם נעשו כדין, אבל היא כן עוצרת קדימה. יש חריגים שבהם המשך העיבוד הכרחי, למשל לקיום חובות רגולטוריות או לצורכי אבטחת מידע.
גילוי הדעת עצמו מגדיר את עצמו כפרשנות המשפטית שתשמש את הרשות בעת הפעלת סמכויותיה, לרבות הפיקוח, רישום מאגר במרשם, והטלת עיצום כספי. כלומר גם אם תחלקו עליו, זה המסמך שלפיו תיבחנו. ומעבר לאכיפה, איסוף ושימוש הפוגעים בפרטיות בלי הסכמה תקפה מהווים עוולה אזרחית ועשויים להוות עבירה פלילית.
אני נכנס כממונה הגנת פרטיות חיצוני, וההבדל שלי הוא שאני גם קורא את המערכת שבה המידע יושב ולא רק כותב עליה נוהל. שיחה ראשונה קצרה וללא עלות.
המקור: הרשות להגנת הפרטיות, גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות, פורסם ב-25 בפברואר 2026. מספרי הסעיפים בעמוד זה מפנים למסמך עצמו. אני ממונה הגנת פרטיות ואינני עורך דין, והעמוד הזה אינו ייעוץ משפטי. אם משהו כאן סותר את פרסומי הרשות, הרשות צודקת.