כתב מינוי

כתב מינוי ממונה הגנת פרטיות

החוק לא מגדיר טופס. הוא מגדיר תוכן: מי מתמנה, מכוח מה, מה תפקידיו, למי הוא כפוף, אילו משאבים הוא מקבל, ושאין לו ניגוד עניינים. המחולל כאן מרכיב את הסעיפים לפי לשון החוק ולפי גילוי הדעת של הרשות, וממלא אותם בפרטים שלכם. הכול רץ בדפדפן, ושום פרט לא נשלח לשום מקום.

מחולל

למלא, להעתיק, לערוך

התצוגה מתעדכנת תוך כדי הקלדה. אחר כך עוברים על הנוסח, מתאימים אותו למבנה הארגון, ומעבירים לייעוץ המשפטי.

חייב להיות אדם טבעי. גם במיקור חוץ אי אפשר למנות חברה.

החוק מחייב כפיפות ישירה למנכ״ל או למי שכפוף לו במישרין.

יפורסם לציבור. עדיף תיבה ייעודית.

כתב מינוי ממונה על הגנת הפרטיות

לפי סעיפים 17ב1 עד 17ב3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981

הארגון: [שם הארגון]
תאריך המינוי: [תאריך]


1. המינוי

בהיות עיסוקו העיקרי של הארגון כולל עיבוד בהיקף ניכר של מידע אישי בעל רגישות מיוחדת, ובהתאם לסעיף 17ב1(א)(4) לחוק, ממנה בזאת [שם הארגון] את [שם הממונה] לשמש ממונה על הגנת הפרטיות בארגון.

הממונה הוא עובד הארגון.

היקף המשרה שהוקצה לתפקיד נקבע בשים לב לגודל הארגון, לאופי עיבוד המידע האישי בו, להיקפו ולמטרותיו.


2. תפקידי הממונה

בהתאם לסעיף 17ב2(א) לחוק, ייעודו של הממונה הוא להבטיח את קיום הוראות החוק והתקנות שלפיו בארגון, וכן לפעול לקידום ולשיפור ההגנה על הפרטיות ואבטחת המידע האישי בארגון גם מעבר למינימום הקבוע בדין. לשם כך יבצע הממונה, בין השאר, את התפקידים הבאים:

1.1 לשמש סמכות מקצועית ומוקד ידע בתחום הגנת הפרטיות בארגון, ולייעץ להנהלת הארגון ולעובדיו, הן בהוראות המחייבות של דיני הגנת הפרטיות והן בעקרונות לקידום השמירה על הפרטיות מעבר לנדרש בדין.

2.2 להכין תכנית הדרכה בתחום הגנת הפרטיות, ולפקח על ביצועה.

3.3 להכין תכנית לבקרה שוטפת על עמידת הארגון בהוראות החוק והתקנות שלפיו, לוודא את ביצועה, לדווח להנהלת הארגון על ממצאיו, ולהציע הצעות לתיקון הליקויים שנמצאו.

4.4 לוודא את קיומם של נוהל אבטחת מידע ומסמך הגדרות מאגר כנדרש בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017, ואת הבאתם לאישור הנהלת הארגון.

5.5 לוודא טיפול בפניות של נושאי מידע בנוגע לעיבוד מידע אישי אודותיהם ולמימוש זכויותיהם לפי החוק, ובכלל זה בקשות לעיון במידע, לתיקונו ולמחיקתו.

6.6 לשמש איש הקשר של הארגון מול הרשות להגנת הפרטיות.


3. מעמד הממונה, כפיפות ומשאבים

3.1 הממונה ידווח ישירות להמנהל הכללי של הארגון, בהתאם לסעיף 17ב2(ג) לחוק.

3.2 הארגון יעמיד לרשות הממונה את התנאים והמשאבים הדרושים למילוי נאות של תפקידו, ויוודא כי הממונה מעורב כראוי בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות, בהתאם לסעיף 17ב2(ב) לחוק. בכלל זה תינתן לממונה גישה למסמכים, למידע ולמערכות הטכנולוגיות הדרושים לו במסגרת תפקידו, והוא ייודע מבעוד מועד בכל עניין שיש לו השלכה מהותית על הגנת המידע האישי בארגון.

3.3 בהתאם לסעיף 17ב3(ג) לחוק, לא יוטל על הממונה תפקיד נוסף ולא תיקבע לו כפיפות לנושא משרה, בארגון או בגוף אחר, אם מילוי התפקיד או הכפיפות כאמור עלולים להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידיו. הארגון בחן את מכלול תפקידיו של הממונה ומצא כי אין בהם כדי להעמידו בחשש כאמור.

3.4 הארגון יפרסם לציבור, באופן נגיש ופשוט, את דרכי ההתקשרות עם הממונה.

3.5 חוק הגנת הפרטיות אינו מטיל על הממונה אחריות אישית בשל אי ציות של הארגון להוראותיו. אין באמור בכתב מינוי זה כדי לגרוע מאחריותו של הארגון, כבעל השליטה במאגר המידע, לקיום הוראות החוק והתקנות שלפיו.


4. אישור הממונה

אני החתום מטה מאשר את מינויי לתפקיד ממונה על הגנת הפרטיות בארגון, ומצהיר כי אני בעל הידע והכישורים הנדרשים למילוי התפקיד בצורה נאותה, וכי למיטב ידיעתי איני ממלא תפקיד ואיני כפוף לנושא משרה באופן העלול להעמידני בחשש לניגוד עניינים.


____________________          ____________________
[שם הממונה]                       תאריך
ממונה על הגנת הפרטיות


____________________          ____________________
[שם החותם]                       תאריך
בשם [שם הארגון]

זו תבנית לעריכה, לא ייעוץ משפטי. הסעיפים מנוסחים לפי לשון החוק ולפי גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות מ-26.7.2026, אבל כתב מינוי הוא מסמך של הארגון ויש להתאים אותו למבנה שלו ולבדוק אותו מול הייעוץ המשפטי.

כתב המינוי הוא הצעד הקל. מה שנבדק בפועל הוא אם לממונה יש גישה למערכות, אם הוא באמת מעורב, ואם אפשר לענות ללקוח שמבקש להימחק.

לשאול שאלה על מקרה ספציפי

מה חייב להיות בפנים

שבעה רכיבים, וכל אחד נשען על סעיף

כתב מינוי שמפספס אחד מהם הוא מסמך שנראה כמו מינוי אבל לא מקיים את החובה.

01

שם של אדם, לא של חברה

רק יחיד יכול להתמנות לתפקיד. גם כשההתקשרות נעשית דרך חברת ייעוץ, כתב המינוי חייב לנקוב בשמו של האדם שמכהן בפועל. מינוי שנוקב בשם תאגיד אינו מינוי.

02

מקור החובה

לאיזו מארבע הקטגוריות שבסעיף 17ב1(א) הארגון נכנס, או הצהרה שהמינוי וולונטרי. זה לא ניסוח טקסי: הקטגוריה קובעת גם אם הארגון זכאי להפחתה של 10% בעיצום, שאינה חלה על גוף ציבורי ועל עוסק בסחר במידע.

03

חמשת התפקידים, לא תיאור כללי

סעיף 17ב2(א) מונה תפקידים מוגדרים: סמכות מקצועית וייעוץ, תכנית הדרכה, תכנית בקרה שוטפת עם דיווח להנהלה, ווידוא קיומם של נוהל אבטחה ומסמך הגדרות מאגר, טיפול בפניות נושאי מידע, ושימוש כאיש קשר מול הרשות. כתב מינוי שכותב ״יהיה אחראי על נושא הפרטיות״ לא ממלא את הדרישה.

04

כפיפות ישירה

הממונה מדווח למנכ״ל או למי שכפוף לו במישרין. זו לא המלצה אלא הוראה בסעיף 17ב2(ג), ואי עמידה בה היא הפרה נפרדת שיש עליה עיצום.

05

התחייבות למשאבים ולמעורבות

הארגון מתחייב לספק את התנאים והמשאבים למילוי נאות של התפקיד, ולוודא שהממונה מעורב כראוי בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות. בפועל זה אומר גישה למסמכים ולמערכות, ויידוע מבעוד מועד על כל מהלך שנוגע למידע אישי.

06

היעדר ניגוד עניינים

הצהרה שנבחן ונמצא שאין ניגוד. הרשות מציינת שניגוד מתקיים לרוב בתפקידי שיווק, לקוחות, כספים ו-CTO, ושהוא מתקיים ככלל אצל מנהל מערכות המידע וכל הכפופים לו.

07

דרכי התקשרות לפרסום

החוק מחייב לפרסם לציבור את דרכי ההתקשרות עם הממונה. הרשות ממליצה על דוא״ל, טלפון לשיחות ולוואטסאפ, ומען פיזי. תיבה ייעודית עדיפה, במיוחד כשהממונה ממלא גם תפקיד אחר בארגון.

שאלות

מה שנשאל בפועל

אפשר למנות את היועץ המשפטי או את מנהל המערכות?+

יועץ משפטי אפשרי, אבל הרשות מציינת שזה לא בהכרח מפיק את התועלת המיטבית, בגלל ההבדל בין תפקיד שמבטיח ציות לתפקיד שמקדם פרטיות מעבר למינימום. אם בכל זאת, נדרשת הפרדה ברורה ומתועדת, למשל חתימה בתיאור התפקיד הרלוונטי ותיבת דוא״ל נפרדת. מנהל מערכות המידע הוא סיפור אחר: הרשות אומרת שניגוד עניינים מתקיים אצלו ככלל, ולכן גם אצל כל הכפופים לו.

וה-CISO? הוא כבר עושה חצי מזה.+

החוק לא אוסר על כך במפורש, אבל הרשות מפרטת ארבע בעיות: דרישת הידע המעמיק בדיני הגנת הפרטיות אינה מתקיימת בהכרח אצל ממונה אבטחה, סעיף 17ב(ב) מטיל עליו אחריות אישית לאבטחת המידע שאינה מוטלת על ממונה הפרטיות ועלולה להתנגש, הוא לא בהכרח מדווח ישירות למנכ״ל, ובארגון גדול התפקיד דורש את מלוא תשומת הלב. אפשרי, אבל דורש בחינה פרטנית מנומקת ומתועדת.

מינינו. צריך להודיע לרשות?+

תלוי. הרשות ממליצה לכל ממונה לעדכן אותה בפרטי ההתקשרות ובארגון שבו הוא מכהן, אבל זו המלצה. חובה זה במסגרת בקשה לרישום מאגר, ובמסגרת ההודעה לרשות על מאגר שיש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על 100,000 איש ומעלה, שצריכה להימסר תוך 30 יום ולכלול גם עותק ממסמך הגדרות המאגר. אם הפרטים משתנים, החוק מחייב לעדכן.

הממונה נושא באחריות אישית אם משהו משתבש?+

לא. חוק הגנת הפרטיות אינו מטיל על הממונה אחריות אישית במקרה של אי ציות של הארגון, ואינו מטיל עליו חובה אישית לדווח לרשות על הפרות שביצע הארגון. שליחותו היא בייעוץ, בהדרכה, בפיקוח ובבקרה. עם זאת, חוות הדעת שנתן במסגרת תפקידו עשויות להתבקש על ידי הרשות.

כמה זמן צריך להקצות לתפקיד?+

החוק לא נוקב בהיקף משרה. הוא מחייב שהממונה יוכל להקדיש את הזמן הדרוש למילוי נאות, ושהיקף המשרה ייקבע לפי גודל הארגון, אופי עיבוד המידע, היקפו ומטרותיו. מינוי של 5% משרה בארגון שמעבד מידע רפואי על מאות אלפי אנשים לא יעמוד במבחן הזה.

מה קורה אחרי החתימה?+

כאן מתחילה העבודה האמיתית, וכאן רוב הארגונים נתקעים. הממונה נדרש להכין תכנית הדרכה ותכנית בקרה, לוודא שקיימים נוהל אבטחת מידע ומסמך הגדרות מאגר ושאושרו בהנהלה, ולוודא שאפשר לענות לנושא מידע שמבקש לעיין או להימחק. הבדיקה האחרונה היא לרוב זו שנכשלת, כי המידע מפוזר בין מערכות שלא מדברות זו עם זו.

הצעד הבא

החתימה היא לא הסוף, היא ההתחלה

ארגון שמינה ממונה ולא נתן לו גישה למערכות, לא שיתף אותו בהחלטות ולא יכול לענות ללקוח שמבקש להימחק, נמצא בהפרה למרות המינוי. מה שנבדק בפועל הוא לא המסמך.

הדף הזה מסביר רגולציה ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לבדיקה אם חובת המינוי בכלל חלה עליכם ראו את בדיקת חובת המינוי, ולחשיפה הכספית ראו את מחשבון העיצומים.