תיקון 13 · חוק הגנת הפרטיות · תקופת ההיערכות הסתיימה
תיקון 13 מחייב ארגונים רבים למנות ממונה על הגנת הפרטיות (DPO). אני נכנס כממונה חיצוני, מהסקר הראשוני ועד ההטמעה בארגון, כך שהתפקיד שהחוק דורש נעשה בפועל ולא רק נרשם.
הסכם שנתי אחד: הקמה, ליווי שוטף וביקורת שנתית
ממונה הגנת פרטיות (DPO) בהסמכת אוניברסיטת בר-אילן, יולי 2026
ההסמכה
אני מציג את התעודה עצמה, כולל מספר השעות והתאריכים, כי בתחום שבו כל אחד יכול לכתוב על עצמו שהוא ממונה, מה שנבדק שווה יותר ממה שנטען.


ושורה אחת של הגינות: הסמכה אינה מה שהופך אדם לממונה טוב. הרשות עצמה אומרת שקורס הוא המלצה ברורה ואינו מספיק לבדו, ושמה שנדרש הוא בקיאות מעשית בדין הישראלי. התעודה כאן כדי שתדעו שהיא קיימת ומה בדיוק היא אומרת, ולא כדי להחליף את השאלה אם אני מבין את התחום.
איפה זה עומד היום
14.8.2025
חובת המינוי נכנסה לתוקף.
31.10.2025
תקופת ההיערכות שבה הרשות נמנעה מאכיפה הסתיימה. אין יותר על מה לחכות.
26.7.2026
פורסמה ההנחיה הסופית בנוגע לחובת המינוי, ואכיפתה הוגדרה כיעד.
למי זה מחויב
ארבע קבוצות נושאות את החובה. הרשות דחתה במכוון ספים כמותיים נוקשים, ובוחנת במקומם את מכלול הנסיבות: כמה אנשים, כמה מידע, כמה רגיש, ובאיזו תדירות. היקף קטן הוא לא חסינות אוטומטית.
משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, קופות חולים, בתי חולים, אוניברסיטאות ותאגידים סטטוטוריים. כאן החובה גורפת.
בעלי מאגרים שעיסוקם העיקרי מסירת מידע אישי לאחרים, כשהמאגר כולל 10,000 אנשים או יותר.
מנועי חיפוש, אפליקציות פרופיילינג ומיקום, מכשירים לבישים ו-IoT, טכנולוגיות פרסום ומערכות מעקב. אם המוצר עובד באמצעות מעקב אחר התנהגות, סביר שאתם בפנים.
בריאות, ביומטריה, גנטיקה, מידע פיננסי, דעות פוליטיות ועוד. רלוונטי במיוחד לבריאות דיגיטלית, פינטק, ביטוח וכל פלטפורמה שמחזיקה היסטוריה רפואית או היסטוריית תשלומים.
אם אתם מעבדים מידע עבור בעלי מאגרים רבים, החשיפה שלכם למידע בעל רגישות מיוחדת נבחנת במצטבר על פני כולם, ולא בנפרד לכל לקוח. מעבד שמחזיק אלף מאגרים קטנים של מאה אנשים כל אחד נבחן כמאה אלף. אף התקשרות בודדת לא הייתה מקימה את החובה, והיא בכל זאת חלה.
לא בטוח לאיזו קטגוריה אתה שייך? הבדיקה המהירה תיתן כיוון תוך דקה, ושיחת בדיקה קצרה תיתן לך תשובה ברורה.
מי יכול לשמש בתפקיד
מה כולל השירות
01
קודם כול האם החובה בכלל חלה עליכם, ואז מיפוי מלא של זרימות המידע האישי: מה מחזיקים, איפה זה יושב, מי נוגע בזה, האם קמה חובת רישום או חובת הודעה לרשות, ומה הפער מול הדרישות.
02
אני מכהן בפועל כממונה הגנת הפרטיות של הארגון מול הרשות להגנת הפרטיות. החוק דורש אדם טבעי מסוים ולא חברה, והאדם הזה הוא אני.
03
מדיניות פרטיות, הסכמי עיבוד מידע, נהלי הרשאות ושמירה, מסמך הגדרות מאגר ותכנית אבטחת מידע. נכתבים מול תיקון 13, לא מתורגמים מתבנית GDPR.
04
פרוטוקול מתורגל לאירוע דליפת מידע: זיהוי, בלימה, ודיווח לרשות ולנושאי המידע בתוך החלון שהחוק מאפשר. נכתב לפני שצריך אותו, לא תוך כדי.
05
הכשרת הנהלה וצוותים שהופכת רגולציה לנוהל עבודה. ציות שחי רק במסמך הוא בדיוק סוג הציות שנופל בביקורת.
06
ליווי חודשי, טיפול בפניות נושאי מידע, מעקב אחרי שינויי רגולציה, ודוח ציות תקופתי להנהלה. חשוב לדעת שמינוי ממונה אינו פוטר את הדירקטוריון מאחריות הפיקוח שלו, ולכן לדוח הזה יש משקל.
ההסכם השנתי
ממונה אחד לשנה שלמה, בהסכם אחד שמכסה את שלושת השלבים. המחיר נקבע אחרי אפיון קצר ולפני שמישהו מתחייב.
בדיקת תחולה, מיפוי המאגרים והספקים, הגדרת רמת האבטחה, מסמכי היסוד, כתב המינוי, נוהל לאירוע אבטחה והדרכת ההנהלה. זה החלק הכבד, ולכן הוא נעשה ראשון: מתחילת החודש השלישי הארגון עומד מול הרשות עם תיק שאפשר להראות.
ממונה אחד שמכיר את הארגון. טיפול בפניות נושאי מידע, מעקב אוטומטי אחרי פרסומי הרשות ובדיקה מה מהם נוגע אליכם, עדכון מסמכים כשמשהו משתנה, ורשימת פתוחים שנשארת חיה, כדי שמה שהתגלה לא יישכח.
דוח מסכם להנהלה: מה נסגר, מה עדיין פתוח ומה השתנה בדין במהלך השנה. מסמך שאפשר להראות לדירקטוריון, שמינוי ממונה אינו פוטר אותו מאחריות הפיקוח שלו, ולפיו מחליטים אם לחדש.
המחיר נגזר ממספר המאגרים, מרגישות המידע, ממספר הספקים ומהשאלה אם מדובר בגוף ציבורי. אני נותן מספר אחד סגור אחרי שיחת אפיון קצרה ולפני שמישהו מתחייב, כי מחיר שנקבע בלי לראות את המאגרים הוא ניחוש. מה מזיז את המחיר.
הריטיינר מכסה את העבודה השוטפת בהיקף שמוגדר בהסכם. מה שחורג ממנו, כמו טיפול באירוע אבטחה חמור או מיפוי של מאגר גדול חדש, מתומחר בנפרד ומראש. הגבול נכתב לפני החתימה, לא מתגלה בחשבונית.
לא מוכנים לשיחה עכשיו? השאירו את המייל, ואם יש משהו ספציפי שכדאי שאדע לפני שאני חוזר אליכם, אפשר לכתוב אותו.
למי זה מתאים
אני מעדיף שתדעו את זה עכשיו ולא אחרי שיחת מכירה.
ספקים ומעבדי מידע: מה חל עליכם כמחזיק.
למה דווקא אני
רוב יועצי הפרטיות עוצרים במסמך, כי אין להם דרך לבדוק שמה שכתוב בו קורה בפועל. אני בונה מערכות שרצות בפרודקשן, ולכן אני יכול להסתכל על סכימת הנתונים, על מודל ההרשאות ועל תהליך המחיקה שלכם ולדעת אם הנוהל נכון. כשהרשות שואלת איך בקשת מחיקה מבוצעת בפועל, התשובה היא שאילתה ולא פסקה, ואני יודע לבדוק אותה. ואם אני בונה מערכת לאותו ארגון, אני לא לוקח את שני התפקידים בלי ניתוח ניגוד עניינים מתועד, כי ממונה שבנה את מה שהוא מפקח עליו בודק את עצמו.
שתי דרכים לעבוד יחד
תפקיד הממונה במלואו לארגון הקיים שלך: בדיקת תחולה, סקר, מינוי, מדיניות, הדרכה ופיקוח שוטף. בלי קשר לתשתית הטכנולוגית שיש לך.
פרויקט התנעה ואז ריטיינר חודשי
בונים משהו חדש? הפרטיות נכנסת לתכנון כבר בשלב הארכיטקטורה, כך שהמוצר נולד תואם רגולציה במקום להיות מותאם בדיעבד בביקורת. כשאני גם הבונה, הכללים של הרשות דורשים ממני לתעד את ניגוד העניינים לפני שאני מקבל את שני התפקידים, ואם הוא לא עובר, אחד מהם נשאר אצל מישהו אחר.
לבניית מערכות לעסקים ←שאלות נפוצות
החובה חלה על גופים ציבוריים, על סוחרי מידע ובעלי מאגרי דיוור מעל 10,000 אנשים, על ארגונים שפעילותם העיקרית כרוכה בניטור שיטתי ורחב היקף של אנשים, ועל מי שמעבד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף משמעותי. גם ארגונים שאינם חייבים בוחרים למנות ממונה כדי לצמצם חשיפה לעיצומים ולחזק אמון מול לקוחות.
לא. החובה נכנסה לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. הרשות להגנת הפרטיות הפעילה שיקול דעת באכיפה בתקופת היערכות ראשונית, שהסתיימה ב-31 באוקטובר 2025. גילוי הדעת הסופי בנוגע לחובת המינוי פורסם ב-26 ביולי 2026, ואכיפת חובת מינוי הממונה הוגדרה כיעד אכיפה.
העיצום על אי מינוי הוא 2 ₪ לכל אדם שיש עליו מידע במאגר, ו-4 ₪ אם יש במאגר מידע בעל רגישות מיוחדת, עם רצפה של 20,000 ₪ ו-40,000 ₪ בהתאמה. הדוגמה שהרשות עצמה נותנת במדריך שלה: גוף ציבורי שלא מינה ממונה ומחזיק מידע רגיש על 100,000 איש חשוף ל-400,000 ₪. בכיוון ההפוך יש הפחתה של 10% למי שמינה בפועל, ובלבד שאינו גוף ציבורי או עוסק בסחר במידע.
כן, וזה מפורשות מותר. הדרישה הנוקשה היחידה היא שהמינוי נוקב בשם של אדם טבעי מסוים, כך שהתקשרות עם חברת שירותים בלי לנקוב בשם האדם אינה מספקת. בנוסף חובה להעמיד לרשותו זמן, משאבים וגישה למידע במידה מספקת.
הממונה חייב לפעול בעצמאות וללא ניגוד עניינים, ואינו יכול לשמש במקביל בתפקיד שקובע את מטרות העיבוד. הרשות מציינת במפורש שמנהל שיווק, מנהל הצלחת לקוחות, סמנכ״ל כספים, מנהל מערכות מידע ו-CTO אינם מתיישבים עם התפקיד. שילוב עם CISO אינו אסור מראש אך מחייב ניתוח ניגוד עניינים מתועד, ובפועל ל-CISO לרוב חסרה המומחיות המשפטית שהתפקיד דורש. יועץ משפטי פנימי או חיצוני אפשרי כשאין ניגוד.
ישירות למנכ״ל, או לנושא משרה בכיר שכפוף למנכ״ל. ממונה שקבור בתוך מערך ה-IT או השיווק נכשל במבחן העצמאות, גם אם האדם עצמו מוכשר מאוד.
כנראה שלא, וזה בדיוק המקום שתופס ארגונים לא מוכנים. אצל מעבד ששומר על מספר בעלי מאגרים, החשיפה למידע בעל רגישות מיוחדת נבחנת במצטבר על פני כלל הלקוחות, ולא בנפרד לכל לקוח. מעבד שמחזיק אלף מאגרים של מאה אנשים כל אחד נבחן כמאה אלף, גם אם אף התקשרות בודדת לא הייתה מקימה את החובה.
ברוב המקרים לא, וזו אחת הטעויות הנפוצות ביותר בחומר שעדיין מסתובב ברשת. תיקון 13 ביטל את חובת הרישום הכללית והשאיר אותה רק לשני סוגי מאגרים: מאגר שעיקר עיסוקו מסירת מידע אישי לאחרים ומחזיק מידע על יותר מ-10,000 אנשים, ומאגר של גוף ציבורי. במקומה נכנסה חובת הודעה לרשות: מי שמחזיק מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 אנשים ואינו חייב ברישום, צריך להודיע לרשות בתוך 30 יום. שימו לב לקשר בין השניים: מי שחייב ברישום חייב גם במינוי ממונה.
לא, והרשות דחתה במכוון ספים כמותיים נוקשים. הבחינה היא של מכלול הנסיבות: מספר האנשים שמידע עליהם מעובד, היקף המידע, סוגיו ורגישותו, ומשך פעולות העיבוד ותדירותן. גם ארגון שמעבד היקפים מוגבלים עשוי להיכנס לחובה לפי ההקשר.
ייתכן מאוד. החוק מגיע גם לגופים זרים שמעבדים מידע אישי של תושבי ישראל, ומשרד מקומי אינו מה שמפעיל אותו. חשוב מכך, היכרות עם מסגרות פרטיות זרות אינה תחליף לבקיאות מעשית בדין הישראלי, והרשות מציינת זאת במפורש ביחס לקבוצות רב-לאומיות שמבקשות למנות ממונה זר שיכסה ישות ישראלית. נדרשת גם זמינות פיזית בישראל במידת הצורך.
בקיאות מעשית ומעמיקה בדין הפרטיות הישראלי, שנצברה מניסיון משפטי או רגולטורי ממשי, לצד מודעות לאבטחת מידע והבנה עסקית. השלמת קורס הסמכה היא המלצה ברורה אך אינה מספיקה לבדה, והרשות הצהירה שתשתמש בסמכויות האכיפה שלה כדי לוודא שממונים אכן מחזיקים במומחיות הנדרשת. אני בעל הסמכת ממונה הגנת פרטיות מטעם אוניברסיטת בר-אילן, החטיבה לתוכניות ייעודיות, שהושלמה ביולי 2026. התעודה עצמה מוצגת למטה, כי הצהרה שאפשר לבדוק שווה יותר מהצהרה שאפשר רק להאמין לה.
העלות נגזרת ממספר המאגרים, מרגישות המידע, ממספר הספקים ומכך שמדובר בגוף ציבורי או בחברה פרטית. אני עובד בהסכם שנתי אחד שמכסה את שלושת השלבים, ונותן מחיר סגור אחרי שיחת אפיון קצרה ולפני שמישהו מתחייב, כי מחיר שנקבע בלי לראות את המאגרים הוא ניחוש. פירטתי בעמוד נפרד את חמשת המשתנים שמזיזים את המחיר בפועל, ואת ההשוואה בין מינוי עובד קיים לבין ממונה חיצוני.
הריטיינר מכסה את העבודה השוטפת בהיקף שמוגדר בהסכם. מה שחורג ממנו, כמו טיפול באירוע אבטחה חמור, מיפוי של מאגר גדול חדש שנוסף באמצע השנה או בניית מערכת, מתומחר בנפרד ומראש, ולא מתגלה בחשבונית. ההגדרה הזאת נעשית בכתב לפני החתימה, כדי ששני הצדדים יודעים מה הם קונים.
אני גם בונה מערכות דיגיטליות מקצה לקצה, ולכן אני יכול לבדוק את מסד הנתונים, ההרשאות ותהליך המחיקה שלכם ולא רק את המסמכים. כשהרשות שואלת איך בקשת מחיקה מבוצעת בפועל, התשובה היא שאילתה ולא פסקה. יש לזה גבול שכדאי להכיר: ממונה שבנה את המערכת שהוא מפקח עליה בודק את עבודת עצמו, ולכן אם אני גם בונה לארגון, אני לא לוקח את שני התפקידים בלי ניתוח ניגוד עניינים מתועד.
בוא נדבר
20 דקות שבהן נבדוק אם החוק חל עליך, מה הפערים המהותיים, ומה הצעד הראשון הנכון. בלי התחייבות.
העמוד מתאר שירות ציות מקצועי ומספק מידע כללי על הרגולציה. אין בו ייעוץ משפטי והוא אינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. הנחיות הרשות מתעדכנות, ולכן יש לאמת את הדרישות העדכניות לנסיבות הספציפיות שלכם לפני פעולה.
להמשך
כולם נשענים על מסמכי המקור של הרשות, ואף אחד מהם לא שולח מידע לשום מקום.