יש ללקוח שלנו ממונה. זה לא מספיק?+
לא, כשמדובר בגוף ציבורי. סעיף 17ב1(א)(1) מטיל את החובה על בעל השליטה במאגר של גוף ציבורי וגם על המחזיק בו, כשני חייבים נפרדים. הממונה של הלקוח אחראי על הארגון שלו, לא עליכם. במקרים אחרים, כשהלקוח אינו גוף ציבורי, החובה שלכם תיבחן לפי העילות האחרות, ובעיקר לפי מבחן ההיקף המצטבר.
אנחנו רק מאחסנים, לא נוגעים במידע. גם אז?+
כן. ההגדרה המעודכנת של עיבוד כוללת במפורש אחסון ועיון, וגילוי הדעת של הרשות מבהיר שככל שאלה נעשים עבור גוף ציבורי בידי גורם חיצוני, אותו גורם הוא מחזיק המחויב במינוי ממונה. הצפנה, מדיניות אי גישה או חוזה שאוסר עליכם להסתכל אינם משנים את הסיווג, אף שהם משפרים את מצב האבטחה.
מה זה ״היקף ניכר״ אצל מעבד?+
אין סף כמותי אחד. סעיף 17ב1(ב) מונה קריטריונים שנבחנים יחד ולא במצטבר: מספר האנשים, שיעורם באוכלוסייה, היקף המידע, כמותו, מגוון סוגי המידע, משך ותדירות פעולות העיבוד, משך השמירה והתחום הגאוגרפי. הרשות מבהירה שמספר גדול לבדו מספיק, ושגם כשמספר נושאי המידע אינו גדול, הכף תיטה להיקף ניכר אם מתקיימים שיקולים אחרים. אצל מחזיק, כאמור, הספירה היא על פני כל הלקוחות יחד.
אנחנו סטארטאפ קטן עם שני לקוחות גדולים. זה חל עלינו?+
יכול מאוד להיות, וזו בדיוק הנקודה. גודל הארגון שלכם לא נכנס למבחן. מה שנבחן הוא היקף עיבוד המידע שאתם מבצעים, וספק קטן שמחזיק שני מאגרים גדולים או מספק שירות לגוף ציבורי אחד נמצא בחובה בזמן שחברה גדולה בהרבה, שלא נוגעת במידע אישי, לא נמצאת בה.
אפשר למנות את אותו ממונה שהלקוח שלנו מינה?+
עקרונית כן, החוק מתיר מיקור חוץ ואינו אוסר על ממונה לכהן בכמה גופים. אבל הרשות מציינת במפורש שאיסור ניגוד העניינים חל גם על כפיפות לגורם בגוף אחר, כשמדובר בממונה שמשמש במיקור חוץ בכמה גופים. ממונה שמכהן גם אצל הלקוח וגם אצלכם נמצא בדיוק בצומת הזה: כשתתגלה תקלה, האינטרסים של השניים לא בהכרח יתלכדו.
מה עושים ראשון?+
מרשימים את הלקוחות ומסמנים מי מהם גוף ציבורי, כי זה המסלול הקצר ביותר לחובה. אחר כך סוכמים כמה נושאי מידע יש בכל המאגרים שאתם מחזיקים, יחד, ובודקים כמה מהם כוללים מידע בעל רגישות מיוחדת. שני המספרים האלה קובעים אם החובה חלה, ורוב הספקים מעולם לא חישבו אותם.