אם אתם באירוע עכשיו,
התשובה הקצרה היא לדווח מיידית.

ברמת אבטחה גבוהה, כן. המונח שימוש מוגדר בחוק גם כגילוי, העברה ומסירה, והמדריך של הרשות אומר את זה במפורש: אם מישהו צפה במאגר ולא ביצע פעולה אקטיבית אחרת כמו העתקה, עדיין מדובר באירוע אבטחה חמור. זו ההנחה השגויה הנפוצה ביותר בתחום הזה, כי אנשים מחפשים גניבה ומפספסים צפייה.

חריגה מהרשאה מופיעה בהגדרה לצד היעדר הרשאה. אירוע פנימי אינו קל יותר מבחינת ההגדרה, והוא לרוב גם הנפוץ יותר. השאלה הראשונה אינה מי עשה את זה אלא איזו רמת אבטחה חלה על המאגר, כי היא קובעת אם נדרש היקף מהותי או שכל שימוש מספיק.

אי דיווח לרשות על אירוע אבטחה חמור הוא בעצמו הפרה שיש עליה עיצום כספי, והיא נמנית עם ההפרות החמורות יותר. במאגרים שבהם מעל מיליון נושאי מידע כל סכומי העיצום מוכפלים. כלומר הנזק מהאירוע והנזק מאי הדיווח הם שני דברים נפרדים.

זה נקבע לפי התוספות לתקנות, ולפי סוג המידע, היקפו ומספר בעלי ההרשאה. יש גם שני חריגים שמורידים מאגרים מסוימים לרמה הבסיסית ורוב הסיכומים מדלגים עליהם. אפשר לסווג את זה בכלי שבאתר.

לא ביוזמתכם כברירת מחדל. הסמכות להורות על הודעה לנושאי המידע נתונה לרשות, אחרי התייעצות עם ראש מערך הסייבר הלאומי. עם זאת, יש שיקולים חוזיים ומסחריים נפרדים מול לקוחות עסקיים, ואם אתם מעבדים מידע עבור ארגון אחר יש לכם חובות משלכם כלפיו.

חובת הדיווח חלה על בעל המאגר, על מנהל המאגר ועל המחזיק בו, ודיווח של אחד מהם מקיים את החובה של כולם. בפועל זה אומר שצריך להסכים מראש מי מדווח, כי הנחה הדדית ששני הצדדים עשו את זה מסתיימת בכך שאף אחד לא עשה.